פסק-דין בתיק ס"ע 31317-02-10

1.         מונחת בפנינו תביעה בה עותר התובע לתשלומים הבאים: פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר עבודה, שעות נוספות וזכויות סוציאליות.

הרקע להגשת התביעה

2.         הנתבעת הינה חברה העוסקת בהפעלת קווי אוטובוס ובהספקת שירותי הסעות באמצעות אוטובוסים ומיניבוסים.

3.         התובע שימש נהג בנתבעת החל מיום 1/11/06, ובין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד.

4.         במסגרת העבודה בנתבעת היה לתובע סידור עבודה קבוע בשעות הבוקר, שעות הצהריים ושעות הערב.

5.         עבודתו של התובע בנתבעת הופסקה מספר פעמים בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים. במשך הפסקות בעבודה שהה התובע בביתו, ולאחר מספר ימים שב לעבודתו בנתבעת.

6.         ביום 10/11/08 קיבל התובע ממנכ"ל הנתבעת מכתב פיטורים, ובו הודיע האחרון לתובע, על פיטוריו, והבהיר כי אלו יכנסו לתוקפם החל מיום 30/11/08 (להלן: " מכתב הפיטורים").          

7.         במהלך חודש דצמבר 2008 הגיעו הצדדים להבנות אשר בעטיין נאות התובע לשוב לעבודתו, אולם ביום 15/1/09 נתגלע סכסוך בין הצדדים על רקע ההבנות שהושגו, וסכסוך זה הוביל לניתוק יחסי העבודה, והגשת התביעה על ידי התובע.

עיקרי טענות הצדדים

טענות התובע:

8.         הנתבעת פיטרה אותו מספר פעמים בתקופת עבודתו, וזאת מטעמים של ירידה בהיקף עבודה שהיה לנתבעת, וכן על רקע עמידתו על תשלום זכויותיו. לאחר תקופות קצרות בהן שהה בביתו הוחזר לעבודה, אולם הנתבעת הפרה את הסיכומים איתו ולא שילמה את זכויותיו, לרבות תשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

9.         הנתבעת נותרה חייבת לשלם לו הפרשי שכר עבודה, וזאת נוכח הפחתה חד צדדית של שכר עבודתו, בתקופות השונות בהן הוא שהה בביתו, וזאת לאחר שהיה ברור כי בכוונת הנתבעת להחזירו לעבודה.

10.       הסכמתו לחזור לעבודה לאחר פיטוריו ביום 10/11/08 הייתה מותנית בתשלום זכויות להן זכאי, לרבות פיצויי פיטורים. הנתבעת לא פעלה בהתאם להבנות והסיכום עמה, ועל כן נאלץ להתפטר מעבודתו ביום 15/10/09.

11.       עבודתו התאפיינה במתכונת עבודה קבועה, ובמהלכה עבד שעות נוספות רבות, אשר לא שולמו לו כלל במשך כל תקופת עבודתו בנתבעת.

12.       הנסיבות בהן פוטר מהעבודה בנתבעת, מצדיקות תשלום פיצויים בגין  פיטורים שלא כדין, שכן מנהל הנתבעת הורה על פיטוריו מבלי שנערך לו שימוע.

13.       במהלך עבודתו בנתבעת, סוכם עם מנהל הנתבעת כי שכר עבודתו יעלה, אולם בפועל הנתבעת לא עמדה בסיכום זה.

14.       הנתבעת נותרה חייבת לשלם לו הפרשי פדיון חופשה שנתית והפרשי דמי הבראה.

טענות הנתבעת

15.       על התובע חל השתק שיפוטי מאחר וקיימת סתירה בגרסתו, שכן מצד אחד הינו טוען כי פוטר באמצעות מכתב פיטורים, ומנגד טוען כי התפטר מרצונו לאחר שלא עמדו בסיכום עמו.